ציור בשמן של כריכת קומיקס: השיטה של אמן מארוול

ציור בשמן של כריכת קומיקס הוא תהליך איטי. הוא מתחיל בהכנה של משטח הציור ונגמר בנגיעות אור קטנות שמוסיפים רק אחרי שהצבע התייבש מעט. במדריך הזה נעקוב אחרי אריק גיסט (Eric Gist), שמופיע בקרדיטים בשם EM Gist ומצייר כריכות עבור מארוול (Marvel), בזמן שהוא מצייר דמות עשויה סלע בצבעי שמן על לוח קשיח.

זה לא מדריך של טריקים מהירים. זה הצצה לסדר העבודה של צייר מקצועי, עם הרבה עצות שמתאימות גם למי שרק מתחילים, גם להורים שמציירים עם הילדים וגם לחובבים ותיקים.

הכנת משטח לציור בשמן: לוח הארדבורד וגסו

לוח הארדבורד (Hardboard) הוא לוח סיבים דחוס וקשיח, וציירים רבים מעדיפים אותו על פני קנבס כי הוא יציב ולא נמתח. גיסט חותך את הלוח לגודל שנוח לו לעבוד בו, ובציור הזה מדובר בכ-40 על 60 ס"מ (16 על 24 אינץ').

אחרי החיתוך הוא מלטש את הלוח קלות, מנקה אותו ומורח 3 שכבות של גסו (Gesso) מדולל. כך מתקבל כיסוי חלק ואחיד, ואחרי כ-24 שעות אפשר להתחיל לצייר.

הלוח לא אמור להיות חלק כמו זכוכית. גיסט מעביר עליו נייר לטש בדרגה 300 (300 Grit) רק בנגיעה, כדי להשאיר מרקם עדין שהמכחול "נתפס" בו. המרקם הזה עוזר להשאיר משיכות מכחול נראות לעין.

פלטת צבעי שמן של צייר קומיקס מקצועי

פלטת צבעים (Palette) היא אוסף הגוונים הקבוע שצייר עובד איתו. זו הפלטה המלאה של גיסט:

• לבן טיטניום, צהוב לימון קדמיום, צהוב קדמיום ואוקר צהוב (Yellow Ochre)
• כתום קדמיום, אומבר שרוף (Burnt Umber) ואדום קדמיום
• מג'נטה, מרון שקוף (Transparent Maroon) וסגול דיוקסזין (Dioxazine Violet)
• כחול אולטרמרין, כחול מנגן (Manganese Blue Hue) וירוק סאפ (Sap Green)
• שחור שנהב (Ivory Black)

למה לא צריך את כל הצבעים בכל ציור

בציור הזה טווח הצבעים מצומצם, ולכן גיסט משתמש רק בחלק קטן מהפלטה. לפעמים הוא מוסיף נגיעה קטנה של צבע אחר כדי ליצור הרמוניה של צבע שבור (Broken Color), כלומר גוונים מעט "מלוכלכים" שנראים טבעיים יותר.

מדריך שלב אחר שלב לציור כריכה בצבעי שמן

שלב 1 – להעלים את הלבן של הלוח

"להרוג את הלבן" פירושו לכסות את המשטח הלבן בשכבת צבע דקה לפני שמתחילים לצייר. לבן בוהק משבש את היכולת להעריך כמה כהה או בהיר כל אזור, וכל צבע שתניחו עליו ייראה כהה מדי.

הסקיצה של גיסט (Comp) מציגה רקע בהיר, ולכן הוא מורח שכבה דקה של כחול בהיר, כהה יותר בתחתית ודוהה כלפי מעלה. כדי שיהיה לו נוח, הוא הופך את הלוח, מתחיל מהחלק הכהה ומושך כלפי הבהיר. התוצאה היא מעבר צבע (Gradient) רך שמשחזר את הסקיצה.

שלב 2 – שכבת בסיס דקה על הדמות

על הדמות עצמה גיסט מערבב אוקר צהוב, מעט מרון שקוף ונגיעה של כתום, ומדלל אותם במדיום (Medium). אחר כך הוא מוסיף מג'נטה ואומבר שרוף לאזורים הכהים.

הכלל החשוב: מתחילים דק ובונים לעבה. השכבה הראשונה כל כך דקה שהרישום עדיין נראה מתחתיה. גיסט מורח עם צד המכחול בתנועות שפשוף, ולא מפריע לו שהתוצאה נראית בשלב הזה מעט חדה וקונטרסטית מדי.

שלב 3 – מכחול קטן יותר וצבע עבה יותר

כשכל המשטח מכוסה, עוברים למכחול קטן יותר ולצבע סמיך יותר. כדי לייצב את היד בעבודת פרטים, גיסט נעזר במקל מאהל (Mahl Stick), מקל שמניחים על שפת הלוח ומשעינים עליו את היד. במשך יום ציור ארוך הוא גם חוסך הרבה עייפות בזרוע.

בשלב הזה גיסט מפרק את עור הדמות לסלעים קטנים. הוא שומר על האנטומיה, אבל מקפיד שהצורות לא ייראו זהות. הוא לא מעתיק את הסקיצה אחד לאחד, היא שם רק כגיבוי למקרה שמשהו לא מסתדר.

שלב 4 – סלעים שעוטפים את הצורה

קווי מתאר רוחביים (Cross Contours) הם קווים שמקיפים את הנפח של האובייקט ומראים לעין לאן הוא פונה. גיסט מסדר את הסלעים כך שהם מתעגלים סביב הברך והרגל, וכך נוצרת תחושה שהגפה מתרחקת מהצופה.

בצל הוא מצייר את הסדקים בגוון כהה רק מעט מהגוון שבאור. כך הניגודיות בצל נשארת נמוכה, והצל נראה רגוע ואחיד.

שלב 5 – מישורים, אורות ואור מוחזר

עכשיו מגיע החלק המהנה: מוסיפים את המישורים הקטנים (Facets) ואת נקודות האור העבות שגורמות לדמות להיראות כמו סלע. החלק הזה מהנה רק אם השקעתם בכל שלבי ההכנה שלפניו.

אור מוחזר (Reflected Light) הוא אור שמגיע מהסביבה וחוזר לתוך אזורי הצל. הרקע כאן כחול וקר, ולכן גיסט מוסיף לצללים משיכות קטנות בגוון קר. המשיכות האלה יוצרות רושם שיש בצל יותר פרטים ממה שצויר בפועל, ודוחפות את האזור לאחור.

זו בעצם פרספקטיבה אטמוספרית (Atmospheric Perspective): אזורים קרים ורכים נראים רחוקים יותר, ואזורים חדים וחמים קופצים קדימה.

שלב 6 – לחכות שהצבע יתייצב ולסיים בפרטים

טכניקת רטוב על רטוב (Wet-on-Wet) היא ציור בשכבות צבע שעדיין לא התייבשו. רוב הציור של גיסט נעשה כך, אבל לנקודות אור חדות היא לא מתאימה, כי הצבע הרטוב "מדמם" לצדדים.

לכן בסוף יום העבודה הוא עוצר והולך לאכול ארוחת ערב. למחרת בבוקר הצבע כבר דביק (Tacky), עדיין לא יבש לגמרי, ואז מגיע מעבר אחרון של ניקוי קצוות ונקודות אור נקיות.

ארבעת יסודות הציור: צורה, ערך, קצה וטמפרטורה

לדברי גיסט, כל ציור נשען על ארבעה יסודות: צורה (Shape), ערך (Value), קצה (Edge) וטמפרטורת צבע (Temperature). ערך הוא מידת הבהירות או הכהות של אזור, וטמפרטורה היא הנטייה של הגוון לחם או לקר.

ברישום בפחם אין טמפרטורה, אבל שלושת היסודות האחרים זהים. ולכן הוא אומר שהדרך שבה לימדו אותו לרשום הייתה, בלי שידע, הכנה לציור.

תורת הצבע בפשטות: מה לומדים משקית ניילון

גיסט מספר בחיוך שאת רוב מה שהוא יודע על תורת הצבע למד משקיות זיפלוק. הפס הצהוב והפס הכחול נסגרים יחד לירוק, ואז יודעים שהשקית אטומה.

בבסיס יש רק שלושה צבעים, וכל השאר הוא שילוב שלהם: צהוב וכחול נותנים ירוק, צהוב ואדום נותנים כתום, וכחול ואדום נותנים סגול. ומכאן כלל אצבע שימושי: אם אתם מערבבים יותר משלושה או ארבעה צבעים בתערובת אחת, כנראה שערבבתם יותר מדי.

קצב עבודה, התמדה וסיבולת של אמן

כדי לסיים כריכה כזו, גיסט משקיע כ-50 עד 60 שעות. בסרטון הוא עובד מהר מהרגיל, כי בקצב הרגיל שלו היה משעמם לצפות. הסיבולת הזו לא נולדה ביום אחד, והוא משווה אותה לריצת מרתון: מתחילים בקילומטר אחד ומוסיפים בהדרגה.

באמנות זה עובד באותה צורה. מתחילים בשעת רישום ביום, וכשזה נעשה נוח עוברים לשעה וחצי, ואז לשעתיים. ההרגל מתקבע רק כשמתמידים, וכל הפסקה ארוכה בשגרה מרגישה כמו להתחיל מחדש.

גיסט גם מגוון את יום העבודה: סקיצות בבוקר, תמונות ממוזערות (Thumbnails) לעבודה אחרת בערב, ולא שתים עשרה שעות רצופות על ציור אחד. העצה שלו לכל אמן היא פשוט להמשיך לזוז.

כלל 80/20 בסיום ציור

ב-80% הראשונים של הציור משקיעים בערך 20% מהזמן, ו-20% האחרונים לוקחים את רוב הזמן. אם הציור שלכם נראה "כמעט גמור" כבר כמה ערבים ברציפות, זה חלק טבעי מהתהליך.

למה כדאי ללמוד רישום לפני ציור בשמן

גיסט מתאר את עצמו כמי ש"רושם ומצייר" ולא כצייר במובן הקלאסי. לדבריו, רישום טוב הוא הבסיס שאין לו תחליף. מי שמבינים צורה, ערך, קצה וטמפרטורה צריכים רק ללמוד איך לגרום לחומר לעשות את מה שהם רוצים.

צבע שמן קשה יותר לשליטה מפחם או מעיפרון. גיסט משווה אותו לעבודה עם ילדים ובעלי חיים: קשה לגרום להם לעשות מה שרוצים, ואם אתם לא יודעים מה אתם רוצים, זה כמעט בלתי אפשרי. ויש עוד יתרון: רישום טוב משרת אתכם בכל מדיום, לא רק בשמן.

הדרך הטובה ביותר ללמוד לצייר היא פשוט לצייר. ספרים נותנים מידע, אבל לדברי אריק גיסט (Eric Gist), מה שמבדיל בין התלמידים הוא היוזמה. מי שמתאמנים גם בבית ומוסיפים עוד 10% או 20% מעבר למה שנדרש בשיעור, יתקדמו מהר יותר.

סיכום: עיקרי השיטה של אמן מארוול

• מכינים לוח הארדבורד בשלוש שכבות גסו מדולל, ומשאירים לו מרקם עדין.
• מכסים קודם את הלבן של הלוח בשכבה דקה, כדי להעריך ערכים נכון.
• מתחילים בשכבות דקות ובונים בהדרגה לצבע עבה.
• לא מערבבים יותר מדי, לא על הפלטה ולא על הלוח.
• עובדים רטוב על רטוב, ומשאירים את נקודות האור החדות לשלב שבו הצבע דביק.
• משקיעים ברישום ובהתמדה יומית, כי משם מגיעה השליטה במכחול.

אם שמן עדיין נשמע לכם רחוק, המדריך שלנו על ציור בפחם למתחילים הוא המקום הנכון להתחיל בו.

שאלות נפוצות על ציור בשמן