איך לצייר פנים כמו מקצוען בשיטת לומיס
מבוא: סודות שיטת לומיס לציור פורטרטים
לצייר פורטרטים יכול להרגיש קצת מפחיד, במיוחד כשמתחילים עם דף ריק וצריך לתפוס את הדמיון של הבן אדם. אבל עם הגישה הנכונה, כל אחד יכול לפרק את התהליך הזה לשלבים קטנים ופשוטים. שיטת לומיס היא טכניקה לבניית הראש האנושי, והיא נותנת מסגרת מסודרת אבל גם גמישה שמתאימה לאמנים בכל הרמות. במאמר הזה, נראה איך מציירים פורטרט שלם בשיטת לומיס, ונפרק כל שלב כדי שיהיה ברור וקל ליישום. הכי חשוב, נראה איך השיטה הזו עוזרת לבנות ביטחון בכישורי הציור.
בין אם אתם ממש מתחילים שאוחזים עיפרון בפעם הראשונה או אמנים שכבר מציירים ומחפשים לדייק את הטכניקה, המדריך הזה יעזור לכם להבין את הדברים הבסיסיים – מהעיגול הראשון ועד להדגשה האחרונה בעין. קחו עיפרון, תרפו את היד וקדימה.
הבסיס: בונים את המבנה של הראש
מתחילים עם עיגול
כל פורטרט מתחיל בעיגול פשוט. אל תנסו שייצא מושלם; העיגול הוא רק סימון ראשוני, מעין מבנה קל שמייצג את הגולגולת. המטרה היא לא לצייר עיגול מושלם, אלא לתת לעצמכם משהו להתחיל ממנו. תציירו בעדינות עם העיפרון – אם תלחצו חזק מדי, יהיה קשה לתקן אחר כך, ותיקונים הם חלק טבעי מהעבודה.
מסמנים את קו הגבות
עכשיו, תציירו קו ישר לרוחב העיגול, בדיוק באמצע. הקו הזה מסמן את קו הגבות, וזה חשוב כדי לדעת איפה למקם את העיניים והאוזניים. קו הגבות לא תמיד נמצא בדיוק באמצע הראש במציאות, אבל זו נקודת התחלה טובה. עם הניסיון, תלמדו לשנות את המיקום שלו לפי הצורך.
מחלקים את הפנים לשלושה חלקים
מקו הגבות, תוסיפו עוד שני קווים: אחד למעלה בשביל קו השיער, ואחד למטה בשביל החלק התחתון של האף. החלוקה הזו יוצרת שלושה חלקים בפנים: מקו השיער לגבות, מהגבות לאף, ומהאף לסנטר. אל תמדדו עם סרגל; תנסו להעריך את המרחקים בעין, בעזרת העיפרון. אם תתרגלו להסתמך על תחושת הפרופורציות שלכם, תשתפרו מהר יותר והציורים שלכם ייראו טבעיים יותר.
מוסיפים את המישור הצדדי
כדי לרמז על הצד של הראש, תציירו קו מעוקל לאורך הצד של העיגול. הקו הזה מסמן בערך איפה האוזן והלחי מתחילות, ועוזר לשמור על הנפח והתלת-ממדיות של הציור. כדי לבדוק אם המבנה שלכם נראה טוב, תנסו להטות את הדף ולהסתכל עליו קצת מהצד.
מותחים את קו האמצע
עכשיו תוסיפו קו אנכי שיורד באמצע הפנים. אם הראש בתמונה קצת מסובב, תזיזו את הקו הזה בהתאם. לדוגמה, אם הראש פונה קצת שמאלה, קו האמצע יזוז קצת ימינה (מנקודת המבט שלכם). הקו הזה יעזור לכם למקם את האף, השפתיים והסנטר – תחשבו עליו כמו עמוד השדרה של הפנים.
מוצאים את הסנטר
מקו הגבות, תמדדו למטה את אותו המרחק כמו בין קו השיער לגבות ובין הגבות לאף. זה יסמן לכם את הסנטר, וישלים את חלוקת הפנים לשלושה חלקים, כמו שמלמדת שיטת לומיס. העיקר זה לשמור על העקביות, ולא לדייק במילימטרים; כל עוד החלקים שלכם בערך שווים, הפורטרט יתחיל טוב.
מציירים את קו הלסת והצוואר
כשהמבנה העיקרי כבר שם, תתחילו לשרטט את קו הלסת והצוואר. כאן כבר נכנס הייחוד של הבן אדם – לכל פנים יש זווית לסת משלה. תעקבו אחרי המבנה הכללי, אבל אל תפחדו לעגל או להטות את הקווים לפי התמונה שלכם. אם מציירים את הצוואר בביטחון, זה מוסיף חיים לפורטרט; קווים נוקשים יכולים לגרום לראש להיראות כמו רובוט, אז תרפו את היד.
ממקמים את תווי הפנים: השלב הבא
מסמנים את המקומות של העיניים, האף והפה
לפני שאתם צוללים לפרטים הקטנים, תסמנו קודם כל את המקומות של תווי הפנים העיקריים, בעזרת צורות פשוטות. תציירו שני עיגולים איפה שהעיניים יהיו, עיגול קטן לאף, וקו קליל כדי לסמן את הפה. בשלב הזה, אתם רק מסמנים אזורים, לא מציירים את תווי הפנים עצמם. זה כמו לסדר רהיטים בחדר ריק – לבדוק שהכל נכנס כמו שצריך לפני שמתחילים לעצב.
לסמוך על התהליך
השלב הזה אולי לא ייראה משהו בהתחלה, אבל הוא ממש חשוב כדי שהפורטרט יצא חזק. תסמכו על התהליך, ותתאפקו לא לקפוץ לפרטים מוקדם מדי. אם תבנו בסיס טוב, יהיה הרבה יותר קל להמשיך אחר כך.
מפסלים את האף: אור וצל עושים את ההבדל
מציירים את הנחיריים ואת הקצה
תתחילו מלצייר שני עיגולים רכים לנחיריים, תלחצו ממש בעדינות על העיפרון. מעליהם, תוסיפו בערך אליפסה חופשית כדי לסמן את קצה האף. אל תנסו שהכל יהיה סימטרי בול; גם אמנים מנוסים עושים תיקונים תוך כדי עבודה.
מגדירים את הצד התחתון של האף
מתחת לנחיריים, תסמנו קשת עדינה שתראה את הצד התחתון של האף. תכהו קצת את הצללים הפנימיים כדי לרמז על עומק, במיוחד מתחת לקצה האף. תזכרו שהצורה של האף מודגשת יותר על ידי אור וצל מאשר על ידי קווים חדים.
מוסיפים את גשר האף
תציירו את גשר האף בערך, עם קווים רכים ומקוטעים במקום קו אחד חזק. זה נותן לציור תחושה טבעית יותר. אם הקווים יוצאים לכם נוקשים מדי, תנסו להחזיק את העיפרון יותר רחוק כדי לשחרר את היד.
מרמזים על הנפח
תעמיקו קצת את הצל מתחת לנחיריים, ותוסיפו כמה קווים מסביב למישור הצדדי כדי להראות את הנפח של האף. בשלב הזה, תתמקדו יותר במבנה מאשר ביופי – את הגימור כבר נעשה אחר כך.
מציירים את הפה: לתפוס את ההבעה
מסמנים את קו האמצע של הפה
תתחילו בקו מעוגל פשוט שמסמן את האמצע של הפה, לפי הנטייה של הפנים. הקו הזה מכתיב איך השפתיים ישבו.
משרטטים את השפתיים
תציירו בערך שתי קשתות רכות בשביל החלק העליון של השפה, ותלחצו על העיפרון בעדינות. מתחת לקו האמצע, תציירו קו מעוגל רך לשפה התחתונה, שיהיה קצת יותר רחב כדי לרמז על נפח. תשתדלו לא לתחום את השפה התחתונה חזק מדי; תשמרו על הרכות כדי שייראה טבעי.
מדייקים את הפינות והקו בין השפתיים
תכהו קצת את הפינות שבהן השפתיים נפגשות, ותעקבו אחרי קו עדין בין השפתיים. הקו הזה לא ישר – הוא קצת יורד ואז עולה, בהתאם לצורה של הפה. חשוב במיוחד לעשות שקע קטן באמצע, כדי שהפה ייראה טבעי.
מצלילים צוואר ולחיים: זה מה שנותן עומק
מצלילים בעדינות את הצוואר
תצלילו בעדינות לאורך הצד של הצוואר, איפה שהוא פוגש את הלסת. תשתמשו בצד השטוח של העיפרון כדי ליצור גוונים רכים. תנסו לא לצייר קווים חזקים מדי, כי זה יכול לגרום לצוואר להיראות מודבק.
מרמזים על השרירים
תרמזו על שרירי הצוואר עם כמה קווים מעוגלים ורכים, אבל לא יותר מדי. מספיק רמז קטן.
מציירים צל מתחת לעצמות הלחיים
תצלילו קצת מתחת לעצמות הלחיים כדי להפריד את הפנים מהצוואר, וגם ליצור אפקט תלת-ממדי. הצל העדין הזה עוזר לפנים להיראות יותר אמיתיות.
מסמנים בערך את הצווארון
בגדול, תסמנו את הצווארון עם כמה קווים מעוקלים שעוקבים אחרי הצוואר והכתפיים. גם אם זה רק קו הצווארון, זה עוזר לייצב את הראש ולא נותן לו "לרחף" בדף.
מוסיפים פרטים: גבות, אוזניים ושיער
מציירים את הגבות
תשתמשו במשיכות קצרות ומהירות, ותציירו אותן לכיוון שבו השיער גדל באופן טבעי. תתחילו מהצד הפנימי של הגבה ותמשיכו החוצה. הקווים צריכים להיות חדים וקלילים, אבל קצת לא אחידים – ככה זה נראה יותר מציאותי. תשתדלו לא לעשות את הגבות חלקות מדי או מבולגנות מדי; מצאו את האיזון.
מציירים בערך את האוזן
תשתמשו בעיגול הצדדי מהשיטה של לומיס כקו מנחה, ותשרטטו בערך את הצורה החיצונית של האוזן, כמו האות "C". תוסיפו כמה קווים פנימיים שמסמנים את הקיפולים, אבל תשמרו על הכל קליל ומסודר. תזכרו, האוזניים של כל אחד קצת שונות – מספיק לרמז על הצורה הכללית.
מסמנים את השיער
תתחילו בלסמן את הצורה הכללית של השיער, בעזרת קווים מעוגלים פשוטים. תסמנו בערך את קו השיער ואת הכיוון הכללי של השיער. זה רק הבסיס – אל תדאגו לפרטים הקטנים עדיין. תחשבו על זה כמו לצייר קו מתאר של תספורת.
מסמנים את הכיוון של השיער
תציירו בקוים קלילים איך השיער "זורם", כדי להבין איך הוא נופל. תעקבו אחרי העיקול הטבעי מהשורשים ליד המצח עד לצורה החיצונית של השיער. לשיער יש קצב; יותר חשוב לתפוס את זה מאשר לצייר כל שערה בנפרד.
מציירים קבוצות של שיער
תציירו קבוצות של שיער, עם קווים שמצטרפים לקבוצות קטנות, כדי לרמז על המרקם והצורה של השיער. תרימו את העיפרון מהדף בתנועה מהירה, ותלחצו קלות. תתמקדו בעיקרון הכללי, ולא בניסיון לדייק בכל פרט.
מוסיפים עומק לשיער
תכהו קצת את האזורים שבהם השיער חופף או מתקפל פנימה, זה נותן יותר עומק. תשתדלו לא לצייר קו מתאר סביב כל השיער – תנו להצללה לעשות את רוב העבודה. תעצרו כשזה מרגיש מספיק אמיתי, ולא מושלם.
נותנים לפורטרט חיים: עיניים וגימור
מציירים את העפעפיים
קודם כל, תציירו בערך את הצורה של העפעף העליון והתחתון, תשמרו על זה רך וטבעי. תדגישו קצת את העפעף העליון, ותוסיפו קו קצת יותר עבה וכהה כדי לרמז על הריסים, אבל בלי לצייר כל ריס בנפרד.
מציירים את גלגל העין
תציירו אליפסה רכה בשביל גלגל העין, שתשב בתוך העפעפיים. תוסיפו צל קטן מתחת לעפעף, בשביל העומק – גם ללבן של העין יש צל.
בונים את מסגרת העין
תצלילו קצת מסביב לאזור של העין, במיוחד מתחת לגבה ומסביב לעפעף התחתון. המבנה הזה עוזר לעין להיראות טבעית בתוך הראש.
ממקמים את הקשתית והאישון
תצלילו בעדינות את הקשתית, ותשאירו קצת מקום לבן בשביל הברק שנותן מראה אמיתי. בשביל האישון, תלחצו חזק על העיפרון כדי שהוא יהיה ממש כהה – הניגוד הזה גורם לעין לקפוץ החוצה.
מוסיפים את הניצוץ
תשתמשו בעט ג'ל לבן כדי להוסיף נקודת אור קטנה ליד הקצה של הקשתית. ההשתקפות הקטנה הזו מחייה את העין, וגורמת לפורטרט להרגיש כאילו הוא מסתכל עליכם בחזרה.
מצלילים את החולצה: בד וצורה
תוסיפו קווים אלכסוניים רכים לחולצה כדי לרמז על קפלים ומרקם. לא צריך לצייר כל קמט – רק לסמן את הכיוון הכללי, והעין של הצופה כבר תשלים את השאר. ההצללה העדינה הזו "מקרקעת" את הפורטרט ונותנת לו הקשר.
לסיום: לסמוך על התהליך ולהתפתח
ציור פורטרט בשיטת לומיס זה עניין של בניית מבנה, אמון בתהליך, והוספת פרטים בהדרגה. תתחילו מקווים קלילים ותתמקדו בפרופורציות ובמיקום לפני שצוללים לפרטים הקטנים. תשתמשו בהצללה עדינה כדי לרמז על צורה ונפח, ואל תפחדו לעשות תיקונים תוך כדי עבודה.
תזכרו שאף אחד לא מצליח לצייר פורטרט מושלם בפעם הראשונה – גם לא אמנים מקצועיים. העיקר זה להרפות את היד, להיות עם ראש פתוח, ולהתמקד בלמידה ולא בשלמות. כל פורטרט שתציירו ילמד אתכם משהו חדש, ועם תרגול, תמצאו את הסגנון האישי שלכם ותרגישו יותר בטוחים בעצמכם.
אם המדריך הזה עזר לכם, כדאי לכם לנסות לצייר פורטרטים מתמונות ייחוס שונות, ולהתאמן על פנים שונות. ככל שתציירו יותר, התהליך יהפוך לאינטואיטיבי יותר. ציור מהנה!
נקודות מפתח:
- כל פורטרט מתחיל בעיגול בסיסי שנותן את המסגרת לראש.
- חשוב לחלק את הפנים לשלושה חלקים כדי לקבל פרופורציות נכונות.
- הצללה עדינה עוזרת ליצור נפח ומראה תלת-ממדי.
- הדגשות קטנות, במיוחד בעיניים, גורמות לציור להיראות חי יותר.
- תרגול הוא המפתח – עם הזמן השיטה תהפוך לטבעית יותר.
שאלות ותשובות (FAQ):
- מה עושים אם הפרופורציות יוצאות קצת לא נכונות?לא נורא, חלק מהתהליך זה תיקונים. חשוב לצייר בהתחלה בקוים קלילים כדי שאפשר לתקן בקלות.
- איך גורמים לציור להיראות פחות שטוח?בעיקר בעזרת הצללה נכונה. חשוב לשים לב לאיפה האור פוגע ולצייר צללים עדינים.
- איזה טיפ הכי חשוב לציור עיניים?הניצוץ הלבן הקטן בקשתית עושה את כל ההבדל, הוא נותן לעין חיים.
- קשה לי לצייר שיער שנראה אמיתי, יש איזה טריק?במקום לנסות לצייר כל שערה בנפרד, תתמקדו בציור קבוצות של שיער ובזרימה הכללית.